מידע ומאמרים

לא רק תמונת מצב ענפית הדוח השנתי של רשות ניירות ערך על פעילות החברות בעלות רישיון השקעות לשנת 2025 נקרא, במבט ראשון, כמו מסמך ענפי: מספרי לקוחות, היקפי נכסים, פילוחי פעילות ומגמות בשוק. אבל עבור מי שפועל בתוך השוק המפוקח, זהו גם מסמך שאפשר לקרוא אחרת. לא רק כתיאור של השוק, אלא כרמז לשאלות שהרשות בוחרת לשאול אותו. עצם ההחלטה להציג, לפרק ולמדוד נושאים מסוימים (זיקות לנכסים פיננסיים, הכנסות ישירות ועקיפות, הכנסות לגופים קשורים, פעילות באמצעות קרנות נאמנות, מודלי Hosting והצטלבות

תזכיר החוק החדש בנושא ענישת תאגידים, אם יקודם, עשוי לשנות לחלוטין את מערכת היחסים שבין המדינה לתאגידים שביצעו עבירות פליליות. מלבד קנס כספי, התזכיר מציע מודל של התערבות עמוקה יותר, שמבקש להשפיע גם על מנגנוני הניהול, הפיקוח והציות בתוך הארגון עצמו. במשך שנים, ארגז הכלים הקיים מול תאגיד שהורשע היה מוגבל יחסית: קנס, פיצוי, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, ובמקרים מסוימים אפשרות להסדר מותנה. התזכיר יוצא מנקודת הנחה שזה כבר לא מספיק. הרציונל שבבסיס התזכיר הוא שישנם מקרים שבהם קנס בלב

רשות ניירות ערך פרסמה טיוטת הוראה חדשה בנושא הצגת תשואות עבר למי שאינו בעל התיק, וכן בנושא פרסום פומבי של תשואות עבר. אם הטיוטה תקודם, השינוי יורגש אצל יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקי השקעות במישור השיווקי, וגם במישור התפעולי והציותי. המהלך מנסה לייצר איזון. מצד אחד, הרשות מכירה בכך שלקוחות פוטנציאליים רוצים להשוות, להבין ביצועים ולקבל יותר מידע. מצד שני, היא מבקשת לצמצם את הסיכון שתשואות עבר יוצגו בצורה חלקית, מטעה או בלי הקשר מספק של סיכון. מה משתנה בפועל עד היום, ה

ביום 15.7.2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת סופי בנושא מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון, מכוח תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. מדובר במסמך בעל חשיבות מעשית רבה, בין היתר משום שהרשות מבהירה כי הפרשנות שנקבעה בו תשמש אותה גם בהפעלת סמכויות האכיפה שלה, לרבות בהטלת עיצומים כספיים. לכאורה, מדובר בנושא שמזוהה בעיקר עם גופים ציבוריים. בפועל, גילוי הדעת רלוונטי מאוד גם למגזר הפרטי, ובמיוחד לחברות ועסקים שפעילותם כרוכה בעיבוד מידע אישי בהיקף משמעותי, בניטור משתמשים, בשימוש במידע ל

רשות המסים בישראל, בתיאום עם פרקליטות המדינה, הכריזה על החלת נוהל גילוי מרצון חדש, שיהיה בתוקף עד ליום 31 באוגוסט 2026. נוהל זה, המהווה הוראת שעה, נועד לאפשר ליחידים, משקיעים, עוסקים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים, שביצעו עבירות על חוקי המס, להסדיר את חובותיהם ולשלם את המסים המתחייבים כדין, תוך קבלת חסינות מהליכים פליליים. מטרתו העיקרית של הנוהל היא לעודד דיווח אמת ותיקון עיוותים בדיווחים קודמים, והוא חל על כלל מערכי המס בישראל, לרבות מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. התנא

רשות ניירות ערך הדגישה את החשיבות הטמונה בקיומה של תכנית אכיפה פנימית בחברות הפועלות בשוק ההון. תכנית אכיפה פנימית יעילה מהווה קו הגנה ראשון מפני סנקציות פליליות המוטלות על תאגידים בגין ביצוע עבירות פליליות בניירות ערך והשקעות. נוסף לכך, היא מסייעת לחברות לשמור על תדמיתן ועל מוניטין חיובי. מהי תכנית אכיפה פנימית? תכנית אכיפה פנימית היא מנגנון וולונטרי, אותו מאמצים ומיישמים תאגידים במסגרת פעילותם השוטפת, מתוך מטרה לאתר ולמנוע הפרות ועבירות פליליות, ועל מנת לוודא ציות של התאגיד

בעידן המודרני, תאגידים ממלאים תפקיד מרכזי בכלכלה ובחברה. לצד זכויותיהם, מוטלות על תאגידים גם חובות, לרבות אחריות פלילית. הנחיית פרקליט המדינה מס' 1.14 קובעת את מדיניות התביעה בנוגע להעמדה לדין פלילי וענישה של תאגידים בישראל. מאמר זה יסקור את עיקרי ההנחיה ויסביר מתי וכיצד תאגיד עלול למצוא את עצמו עומד בפני אישום פלילי. עיקרי ההנחיה אחריות פלילית של תאגיד החוק בישראל מאפשר להטיל אחריות פלילית גם על תאגידים, ולא רק על יחידים. תאגיד יישא באחריות פלילית כאשר העבירה בוצעה על ידי אד

בעידן הדיגיטלי המתפתח, עסקאות במטבעות קריפטוגרפיים הופכות נפוצות יותר ויותר. עם זאת, סוגיות המס הכרוכות בעסקאות אלו עדיין מעוררות שאלות רבות. מאמר זה יספק סקירה של היבטי מס ערך מוסף (מע"מ) בעסקאות במטבעות קריפטוגרפיים, ושל עסקאות חליפין (Barter) שבהן התשלום עבור המוצר או השירות מתבצע על ידי מטבעות קריפטוגרפיים. מהי עסקת חליפין במטבעות קריפטוגרפיים? עסקת חליפין מתרחשת כאשר תמורה עבור נכס או שירות משולמת באמצעות נכס אחר, במקרה זה – מטבע קריפטוגרפי. לדוגמה, עסקת חליפין יכולה ל

בפסק דין תקדימי שניתן בבית המשפט העליון (בש"פ 7992/22 עדנאן נורי נ' מדינת ישראל), נדונה סוגיה מהותית בדיני החילוט: מתי ייחשב רכב, או נכס אחר, כ"אמצעי אשר שימש לביצוע עבירה" באופן המאפשר את חילוטו? פסק הדין מספק הנחיות ברורות בנושא זה, ומהווה אבן דרך משמעותית בפרקטיקה של דיני החילוט. עובדות המקרה במקרה הנדון הוגש כתב אישום המייחס לנאשם עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. על פי כתב האישום, הנאשם הגיע ברכבו למקום בו שהה המתלונן, תקף אותו באמצעות סכין, ולאחר מכן נמלט מהמקום ברכבו תוך הש

למרות שמם, לצרכי גביית מס מטבעות קריפטוגרפיים מסווגים כ"נכס", ולא כמטבעות או כסף. כך נקבע בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט (ע"מ 11503-05-16). במקרה זה, דובר על אדם (נישום) אשר רכש ביטקוין (Bitcoin) בשנת 2011, ומכרו בשנת 2013 ברווח של כ-8 מיליון ₪. הנישום ביקש לטעון כי רווחים אלה אינם חייבים במס, הואיל וביטקוין נחשב ל"מטבע חוץ", שעלייה בשוויו פטורה ממס. בית המשפט לא קיבל את טענתו זו של הנישום. במועד בו ניתן פסק הדין, הביטקוין לא היווה "מטבע" לצרכים משפטיים או כלכליים, ולא ניתן

בעידן הדיגיטלי המתפתח, שאלות משפטיות חדשות עולות בנוגע למטבעות קריפטוגרפיים ולממשק שלהם עם דיני המס והאכיפה. לאחרונה, התמודד בית המשפט העליון עם סוגיה מרתקת (רע"א 4193/21): האם עלייה משמעותית בשווי מטבעות קריפטוגרפיים מצדיקה צמצום היקף העיקול? נסיבות המקרה במקרה שנדון, הוטל עיקול על מטבעות ביטקוין (Bitcoin) של נישומים לצורך הבטחת תשלום חוב מס. בעת הטלת העיקול, שווי המטבעות המעוקלים עמד על כ-10 מיליון ש"ח - סכום שהיה נמוך מגובה חוב המס. עם זאת, כידוע לעוסקים בתחום, ערך הביטקוי

מהו ניכוי מס במקור? ניכוי מס במקור הוא מנגנון מרכזי בתחום דיני המס בישראל, אשר נועד להבטיח גביית מסים בזמן אמת. במנגנון זה, חובת תשלום המס מועברת מהנישום (מקבל ההכנסה) אל המשלם, אשר נדרש לנכות מס בעת ביצוע התשלום. חובת הניכוי חלה במגוון רחב של עסקאות ותשלומים, ולצידה קיימות סנקציות על אי-עמידה בה. ניכוי מס במקור לבעל עסק עצמאי אחת הדרכים שבאמצעותן עסקים משלמים מס הכנסה, מתבצעת על ידי ניכוי מס במקור של לקוחות העסק. לפי החוק, ישנם סוגי לקוחות אשר מחויבים לנכות מס מתוך התשלום או