בפסק דין תקדימי שניתן בבית המשפט העליון (בש"פ 7992/22 עדנאן נורי נ' מדינת ישראל), נדונה סוגיה מהותית בדיני החילוט: מתי ייחשב רכב, או נכס אחר, כ"אמצעי אשר שימש לביצוע עבירה" באופן המאפשר את חילוטו? פסק הדין מספק הנחיות ברורות בנושא זה, ומהווה אבן דרך משמעותית בפרקטיקה של דיני החילוט.
עובדות המקרה
במקרה הנדון הוגש כתב אישום המייחס לנאשם עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. על פי כתב האישום, הנאשם הגיע ברכבו למקום בו שהה המתלונן, תקף אותו באמצעות סכין, ולאחר מכן נמלט מהמקום ברכבו תוך השלכת הסכין. בעקבות המעשה, תפסה המשטרה את רכבו של הנאשם והגישה בקשה לחילוטו.
בית המשפט העליון קבע מספר עקרונות מנחים לעניין חילוט הרכב:
1. מבחן "הזיקה המהותית"
נקבע כי המבחן המרכזי הוא מידת הזיקה בין הרכוש לבין העבירה – רק חפץ בעל זיקה משמעותית למעשה העברייני ייחשב כאמצעי לביצוע עבירה, המצדיק את חילוטו. אין די בקשר קלוש או בנוכחות מקרית של החפץ בזירת העבירה.
2. אינדיקציות לבחינת הזיקה בין החפץ לבין מעשה העבירה
בית המשפט פירט שורה של מבחני עזר לבחינת קיומה של זיקה מהותית:
האם השימוש בחפץ קשור במישרין ליסודות העבירה – ישנם חפצים שונים שהשימוש בהם הוא אינהרנטי למעשה העבירה, במובן זה שהם משתלבים עם אופי העבירה ויסודותיה העובדתיים. כך למשל, חפצים כמו סכין, אגרופן או אלה הם חפצים הקשורים במישרין לעבירות תקיפה או איומים.
האם החפץ סייע משמעותית לביצוע העבירה – לדוגמה, חפץ שנעשה בו שימוש כדי לאבטח את ביצוע העבירה, למנוע את גילויה, למנוע את תפיסת העבריין וכד', הוא אינו חפץ שהיה בזירת העבירה באופן מקרי, אלא "השתתף" במעשה העבירה באופן פעיל.
האם נעשה שימוש יוצא דופן בחפץ – שימוש בחפץ באופן חריג או שאינו תואם לשימושו הרגיל, יכול להוות אינדיקציה לקיומה של זיקה בינו לבין העבירה שבוצעה. כך, הסלקת נשק, אף אם מדובר בנשק קר, מתחת למכסה מנוע של רכב, מהווה שימוש יוצא דופן בחפץ, באופן שעשוי להצדיק חילוט של החפץ.
האם השימוש בחפץ היה חלק מהתכנון המוקדם – לדוגמה, אם רכב נרכש לצורך ביצוע עבירה או בסמיכות למועד ביצוע העבירה, או אם בשל תכונותיו של הרכב הוא נבחר לביצוע העבירה, הדבר יהווה אינדיקציה לכך שהשימוש בו היה חלק מהתכנון המוקדם לביצוע העבירה.
האם העבירה יכלה להתבצע ללא החפץ (מבחן "האלמלא") – כלומר, האם העבירה יכולה הייתה להתבצע ללא שימוש בחפץ? דוגמה לכך היא שימוש ברולטה לצורך עריכת משחקי מזל והימורים אסורים.
3. שיקולי מדיניות
בית המשפט הדגיש כי יש לפרש את מבחן הזיקה המהותית באופן רחב, תוך התחשבות בשיקולים של:
- חומרת העבירה – חילוט אמצעים צריך להיבחן כעונש, נוכח חומרת מעשה העבירה.
- אפקטיביות ההרתעה – מה תהא מידת האפקטיביות של חילוט הנכס על הרתעת היחיד והרבים.
- תחושת הצדק – עד כמה מתקיימת הלימה בין מעשה העבירה לבין חילוט הרכוש.
הכרעה
בנסיבות פסק הדין הוחלט כי התקיימה זיקה מהותית בין הרכב לבין העבירה שבוצעה על ידי הנאשם, ובהינתן חומרתה הרבה של העבירה, קמה למדינה סמכות להמשיך להחזיק ברכב עד לשלב הכרעת הדין.
פסק הדין מספק כלים מעשיים בתחום הפלילי:
מאפשר להעריך מראש את סיכויי ההצלחה של בקשת חילוט;
מספק מסגרת טיעון ברורה להתנגדות לבקשות חילוט;
מנחה כיצד לבנות אסטרטגיה משפטית בתיקי חילוט.
סיכום והמלצות
פסק הדין מהווה אבן דרך בדיני החילוט בישראל. הוא מחייב בחינה מעמיקה של הקשר בין הרכוש לעבירה, תוך שימוש במבחנים ברורים. עם זאת, ההכרעה בכל מקרה תלויה בנסיבותיו הייחודיות ומחייבת ייצוג משפטי מקצועי ומנוסה.
לייעוץ מקצועי בנושא חילוט רכוש או בכל נושא פלילי אחר:
טלפון: 050-7333971
דוא"ל: Yotam.cohavi@outlook.com
* אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי המתחשב בצרכיו הפרטניים של לקוח.